פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ג׳

« פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ב׳ פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ד׳ »

2 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּזַיִת נוּדְיָין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא סוֹף דָּבָר נוּדְיָין אֶלָּא אֲפִילוּ שְאָר כָּל הַזֵּתִים מִכֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן לִיבָּחֵן כְּנוּדְיָין אֲפִילוּ שְאָר כָּל הַזֵּתִים אֵין לָהֶן שִׁכְחָה.

פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ג׳

2 נודיין. שם מקום הוא שכל אילני זיתים של אותו מקום הן של שני מלבנים ומפ' תלמודא דסבר ר' יוחנן שהזית ששכח בלחוד הוא שהיה של שני מלבנים וס"ל לר' יוחנן דשני מלבנים לא חשיב מסויים אלא משום שנמצא כן בין שלש שורות שלא היו של שני מלבנים וטעמא דכיון דהוא מסויים בדעתו לא הוי שכחה:

3 מכיון שדרכן ליבחן כנודיין. שיש מהן שסופן ליחלק כנודיין ואפילו לא נחלק עדיין לא הוי שכחה דהא יהיב דעתיה עלויה והוי מסויים אצלו:

« פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ב׳ פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ד׳ »